מזונות אישה ורמת חייה
הגבר, במהלך תתקופת נישואיו לאישה, מחוייב לספק את צרכיה ורמת מחייתה בתחומים שונים. בין אם האישה הגיעה מרקע כלכלי מסוים ובין אם הנישואין המשותפים לגבר עמו היא חייה בשלב הזה הביאו אותה לרמת חיים גבוהה יותר, מחוייב הגבר לספק לאישה באופן עקבי את צרכיה האישיים, ההכרחיים וכן החומריים באמצעות תשלום של דמי מזונות אישה.
תחומים בהם רלוונטי לספק מזונות אישה
- – צרכים בסיסיים כגון אוכל, שתייה, שינה וכל הוצאה הקשורה בהוצאות המחיה הינה הוצאה בגינה רלוונטי לממן את המזונות לאישה.
- – צרכים חומריים בסגנון הוצאות ובילויים, קניות, פינוקים שונים כדוגמת הוצאות בתחומי הקוסמטיקה, וכיוצא בזה הינם צרכים אשר ראויים להיות מכוסים באמצעות מזונות אישה.
- – אחזקת רכב, צרכים רפואיים והוצאות חיצוניות נלוות רלוונטיות גם הן כחלק מהמזונות הנשיים המסופקים באופן עקבי.
התייחסות למזונות האישה בראי רמת החיים
מזונות אישה נקבעים ביחס ישר לרמת החיים אליה הורגלה האישה. במידה והגיעה האישה מרמת חיים מסוימת, אליה הורגלה, והבעל למעשה בעל כושר השתכרות יחסית נמוך, במצב הטבעי הראשוני יהיה על הבעל לעשות כל שביכולתו על מנת להמשיך ולספק את צרכי האישה. נוסף על כך, במידה ולבעל כושר השתכרות רב ולאורך תקופה סיפק לאישתו רמת חיים מסוימת, אך זו הגיעה מרמת חיים יחסית נמוכה יותר, על הבעל להמשיך ולספק את צרכיה בהתאם לרמה החדשה והגבוהה יותר אליה הורגלה באמצעות דמי המזונות הנשיים. זאת מתוך נקודת המוצא כי האישה עולה עם הבעל ואינה יורדת עמו.
מזונות אישה בתקופת הגירושין
מזונות אישה, או דמי המזונות הנשיים, למעשה ניתנים והכרחיים כל עוד הגבר והאישה באים בברית הנישואין. בהליך הגירושין ולאחר הגירושין אין מזונות האישה רלוונטיים שכן אין בני הזוג נשואים עוד. יתר על כן, בשלבים אלו על האישה לדאוג לפרנסתה ולכלכל את עצמה. כל עוד היו בני הזוג נשואים לא יכל הגבר לדרוש מאשתו לצאת לעבוד לפרנסתה, אך לאחר שתקופת הנישואין מסתיימת ישלם הבעל רק דמי מזונות ילדים ולא מזונות אישה.
